אוסטריה - היום הרביעי- בית ספר לסקי - 31/3

הלילה אמיר קם והתלונן על כאבי בטן חזקים מאוד. היה בערך 3:00. ישנו לסירוגין עד 7:00 בערך וכשקמנו הוא עדיין לא הרגיש טוב.
קמנו לבוקר לבן. הגשם שירד יום קודם הפך בלילה לשלג והמראה היה נפלא. לאמיר הצענו שיתלווה אלינו לקחת את ציוד הסקי ולראות את האחים שלו הולכים לבית ספר- אולי עד אז ישתפר.
הכנו סנדויצים, אוכל לתמר לצהרים ושמחנו שאנחנו יוצאים ממש בזמן- ב 9:00, כשהשיעורים מתחילים ב 9:45 . אלא ש.... החליפו כאן לשעון קיץ. ואנחנו לא ממש ידענו. אז רצנו מהר לאוטו, ניערנו את השלג מהחלון והופ הגענו למרכז העיירה. מהר לקחנו את הציוד ושילחנו את הילדים אל המדריכים רק ב 30 דקות איחור.
לימדו אותם לנעול את המגלשיים ומהר מאוד דחפו אותם על מורד מדרון קטנטן, שיתרגלו החלקה עם רגליים מקבילות ועצירה על ידי הרחקת העקבים וכיפוף בירכיים. ילדים לא מקבלים מקלות אחיזה והם לומדים להעביר משקל קדימה על ידי זה שהם צריכים להשען עם הידיים על הברכיים. ממש חמודים. בשעה 11:00 יש הפסקה פעילה כמו שהיתה נקראת בישראל. לוקחים את כל הילדים לחדר סגור וחם, מגיע ליצן שעושה חצי קסמים וחצי בדיחות, ומחלקים תה חם ועוגיות. אחרי שמפשירים חצי שעה יוצאים שוב לשלג. עכשיו גם עולים רמה והולכים לגלוש על מדרון טיפה יותר ארוך. מכיוון שתמר ויוני אחים ורצו להיות ביחד העלו את שניהם, למרות שתמר לא היתה לגמרי בשלה. כאן התחיל להיות קשה יותר והיה צריך גם לעשות כל מיני תמרונים בנוסף להחלקה ישירה.
תמרו שלנו מצאה דרך מקורית לעצור כל פעם שהיא תפסה קצת מהירות וזה היה להישען אחורה וליפול על הטוסיק. לא בדיוק מה שלימדו. יוני התקדם ממש יפה והיה מרוצה מאוד. עוד מעט 12:30 והחלק הראשון של היום מסתיים. יורם הלך מזמן עם אמיר הביתה ותמר פתאום נזכרה להתגעגע אליו. היא החליטה להפסיק קצת לפני הזמן וביקשה את אבא. החלטנו שנאכל צהרים ואז סבתא תלך הביתה להחליף את יורם. כך עשינו. אכלנו במסעדה צמודה וממש כשחזרו הילדים לשיעור יורם הצטרף לצופים. יוני המשיך לגלוש ולבצע כל מיני תרגילים של סללום וקפיצות קטנות. תמר לעומתו פחות הצליחה. באיזה שהוא שלב, כאשר ביקשו ממנה לדלג על שתי גבעות קטנות (המכונות בפי הילדים רמפות) היא התישבה למעלה והסבירה להם מעבר למחסום השפה שמשם היא לא זזה. יואנה נחלצה לעזרתה והציעה להעביר אותה לקבוצה של קטנים יותר שבדיוק הגיעה למקום. ההצעה התקבלה ומדריכה בשם סוזנה שהיתה ממש סובלנית אמצה אותה ולא משה ממנה בכל ירידה. נראה שאת סוף היום סיימה עם יותר ביטחון כך שתמשיך מחר. לפני שנגמר היום העלו אותם גבוה יותר וירדו את כל הירידה הארוכה ממש יפה. סיימו בריקוד קטן על רחבה בצד. זהו, נגמר היום הראשון, הילדים תבעו להמשיך להתאמן ליד הבית, לא לפני שתמר קיבלה גלידה מהסופר.
בבית הם באמת יצאו לגלוש עוד קצת אבל המעלית היתה סגורה. כאן חג הפסחא ורוב המקומות בסוג של חופש. אמירוש עדיין היה חולה וישן כמעט כל היום. היה לו גם חום ואחרי דקסמול הרגיש טוב יותר. הלך לישון ללא חום. נראה מה יהיה מחר.