הבוקר אמיר קם כחדש ומלא התלהבות התלבש ויצא ביחד עם כולם לבית ספר. תורה של יואנה להשאר בבית לנוח קצת. יורם ומריקה לקחו את הציוד וביחד עם גרמניה והולנדית ממוצא אירני ובראשם מדריך בשם אדי יצאו אל המסלול. התחילו בתרגילים בסיסיים להתרגל למגלשיים ואט אט התקדמו לעבר ה״שטיח״ - סוג של מעלית למתחילים שעומדים עליה והיא מושכת למעלה כמו מדרגות נעות. בקיצור, למדו לעצור וגם לעשות סיבוב.
בשביל אמיר זה היה היום הראשון. התחיל קצת להתאמן אצל הקטנטנים ומהר מאוד העבירו אותו לקבוצה של יוני. המדריך של יוני - מרקוס - לא מאוד עזר ואמיר הרגיש קצת עזוב. בכל זאת הוא התקדם יפה מאוד וכמעט לא הצליחו להבדיל שזה היום הראשון שלו.
יואנה הצטרפה לחבורה בשעה 11:00, בדיוק להפסקה. היום יש שמש חזקה מאוד וההפסקה התקיימה בחוץ, בשמש. אותו ליצן חביב עשה קסמים ואותם ילדים הסתכלו מוקסמים, חלקם בלי להבין כלום. הם שתו המון מים והופ חזרה. תמר התקדמה יפה מאוד עם סוזנה, למרות שהקבוצה שלהם היתה מאוד גדולה, כמעט 13 בנות, כולן לבושות במעילים ורודים.
צהרים אכלנו במסעדה אחרת אבל השירות היה מאוד איטי ועד שהגיע האוכל כמעט הינו צריכים לחזור חזרה. (יש הפסקה צהרים בין 12:30 לשתיים). הטקס הקבוע הוא שאנחנו נכנסים עם הקופסה של תמר ומבקשים שיחממו לנו ואף אחד לא עושה בעיות (מזל שאין כאן בעיות של כשרות).
אחרי הצהרים החבר׳ה חזרו לשיעורים ויואנה לקחה גם ציוד ועשתה סיבוב קטן במסלול למתחילים, עם הילדים כדי להתכונן למחרת, לשיעור של חצי יום לריענון. יש תמונות. הילדים צעקו שהיא גולשת לאט אבל לא נורא.
חזרנו מותשים הביתה והתחלנו להתכונן לארוחת הערב המשותפת. רגע לפני הארוחה יואנה ויורם יצאו לסיבוב באוטו לראות קצת את הסביבה. כשחזרו מצאו את אמיר עם חום ומאוד עצוב. מיד קיבל אקמול והבנו שהתוכניות למחר הולכות להשתנות.
בשביל אמיר זה היה היום הראשון. התחיל קצת להתאמן אצל הקטנטנים ומהר מאוד העבירו אותו לקבוצה של יוני. המדריך של יוני - מרקוס - לא מאוד עזר ואמיר הרגיש קצת עזוב. בכל זאת הוא התקדם יפה מאוד וכמעט לא הצליחו להבדיל שזה היום הראשון שלו.
יואנה הצטרפה לחבורה בשעה 11:00, בדיוק להפסקה. היום יש שמש חזקה מאוד וההפסקה התקיימה בחוץ, בשמש. אותו ליצן חביב עשה קסמים ואותם ילדים הסתכלו מוקסמים, חלקם בלי להבין כלום. הם שתו המון מים והופ חזרה. תמר התקדמה יפה מאוד עם סוזנה, למרות שהקבוצה שלהם היתה מאוד גדולה, כמעט 13 בנות, כולן לבושות במעילים ורודים.
צהרים אכלנו במסעדה אחרת אבל השירות היה מאוד איטי ועד שהגיע האוכל כמעט הינו צריכים לחזור חזרה. (יש הפסקה צהרים בין 12:30 לשתיים). הטקס הקבוע הוא שאנחנו נכנסים עם הקופסה של תמר ומבקשים שיחממו לנו ואף אחד לא עושה בעיות (מזל שאין כאן בעיות של כשרות).
אחרי הצהרים החבר׳ה חזרו לשיעורים ויואנה לקחה גם ציוד ועשתה סיבוב קטן במסלול למתחילים, עם הילדים כדי להתכונן למחרת, לשיעור של חצי יום לריענון. יש תמונות. הילדים צעקו שהיא גולשת לאט אבל לא נורא.
חזרנו מותשים הביתה והתחלנו להתכונן לארוחת הערב המשותפת. רגע לפני הארוחה יואנה ויורם יצאו לסיבוב באוטו לראות קצת את הסביבה. כשחזרו מצאו את אמיר עם חום ומאוד עצוב. מיד קיבל אקמול והבנו שהתוכניות למחר הולכות להשתנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה