אוסטריה- וינה- היום האחרון - 7/4

היום האחרון הגיע. קמנו מוקדם לארגן את המזוודות, האוכל ואת כל הדברים. האמת שארזנו טוב כשעזבנו את פילזמוס ולכן פתחנו רק מזוודה אחת. המבחן השני היה לודא שאכן אפשר לאחסן את המזוודות במלון הקרוב מאחר ואנחנו צריכים לפנות את הדירה ב 11:00. שלחנו את יורם ואנקה כנציגים ראשוניים עם 2 מזוודות והם אכן חזרו בידיים ריקות. יופי. פתרנו גם את בעית המזוודות. עכשיו רק צריך להעביר זמן עד 18:00, כשהמכונית תאסוף אותנו לשדה התעופה. שכחתי להגיד - בחוץ בסביבות הכמה מעלות בודדות מעל לאפס, עם תחזית לגשם. נהדר. אז מה בתוכנית היום? אחרי הצבעה שנערכה בדירה הוחלט ברוב קולות לבקר בארמון לשעבר שהיה המעון הרשמי של שושלת האסבורג ולאחר בנית ארמון שונברון הפך להיות ארמון החורף. בדרך לארמון ירדנו ליד הקטדרלה של וינה. ביקרנו בה קצרות ואפילו תפסנו את סוף המיסה. עברנו במדרחוב ואכלנו גלידה. (כן, בקור הזה הילדים רצו גלידה). בסוף הגענו לארמון שהוא ענק. באותו מתחם נמצאים גם האורוות ובית הספר לרכיבה שהוא בעצמו אטרקציה. אבל לנו לא היה זמן. בארמון היו שלוש תערוכות מרכזיות: תצוגת כל כלי ההגשה ששימשו את המשפחה (לא ניתן לתאר את הכמות, היופי, המגוון הלא נתפסים בימינו), תערוכה לזכרה של סיסי, שהיתה אשתו של הקיסר פרנץ יוסף ואשר התנקשו בחייה כשהיתה בת 61, ותערוכה של חדרי המלוכה עם רהיטיהם. הילדים התעייפו מאוד מללכת בארמון. אחרי שסיימנו את הביקור עשינו עוד סיבוב קטן בגנים מסביב והתחלנו לחזור לכיוון המדרחוב, למצוא מסעדה ולקנח בקונדיטוריה ״דמל״ הידועה. לאכזבתנו כל החנויות המפוארות הנמצאים במדרחוב סגורות ביום ראשון. אבל היו הרבה אנשים שטיילו בחוץ. מצאנו מסעדה איטלקית נחמדה ופתאום נגמר הזמן. מיהרנו לקונדיטוריה, למטרו חזרה למלון ותוך 20 דקות נסיעה הגענו לשדה התעופה.
הינו מתוחכמים מאוד ועשינו ציאק אין במחשב בבוקר והשתמשנו ב passport פעם ראשונה. זה לא גרם לנו להסתכל איפה המקומות ונפלנו שוב בפח של הכיסאות שלפני מעבר החירום, אלה שלא נשענים לאחור.
בסוף