יום שלישי, 20 במרץ 2012

ברלין 19/3

היום האחרון. מתחילים בארוחת בוקר. בערב ב 20:15 יש הזמנות לביקור בבינימינה הכנסת ( בודנסטאג). הסתבר לנו ביום הראשון שצריך להזמין מראש דרך האינטרנט. עשינו זאת ומכוון שב 18 היה סגור לרגל אספה של ה  UN נשארו מקומות רק ל 19 ועוד ב 20:15. פתוח עד 24.
פתחנו את הבוקר בנסיע לאזור הקניות ב -קודם ושם עצרנו קודם בסטארבוקס לקפה טעים. עברנו ליד חנות אפל העתידית ( אין חנות כזו בברלין עדיין). הפעם באנו ממוקדות והלך די מהר. איך שהוא נהיה 13:00. אז הלכנו לאכול בקומה העליונה של ה kardstat. ( חנות הכלבו שבה בילינו). נוף יפה וקינוחים עוד יותר. זהו - גמרנו עם כל המתנות ועכשיו אפשר לבקר בעיר.
הסתובבנו ברחובות הצמודים. ראינו גלרית צילום מאוד יפה (Lumas). ביקרנו בכיכר Savigny ונסענו למלון לנוח ולארוז.
בערב פתחנו בטיול בכיכר ניקולאי שקרוב לבית. פנינה קטנה מאוד עם מדרחוב וחנויות שלעובדות יד. משם התקדמנו ליעד המרכזי. חלק באוטובוס וחלק ברגל. הביקור בבניין הכנסת היה מאוד יפה. חלק חדש התווסף והוא נפתח לשימוש בסביבות 2000 אחרי איחוד שתי הגרמניות ונפילת החומה. מאז החלוקה הוא היה בבון. הבניין נבנה עם המון משמעות ומאוד אקולוגי. יש תצפית נהדרת על כל העיר אפילו בחושך. כל מבקר מקבל אוזניות וההדרכה זורמת עם ההתקדמות. זו נקודה טובה מאוד להתחיל ביקור בעיר.





זהו - צעידה קלה לעבר המטרו והביתה.
היה לנו טיול יפה מאוד , כיף להיות בחופש.

יום ראשון, 18 במרץ 2012

ברלין 18/03

היום הודיעו שיהיה גשם. היום גם כל החנויות סגורות. אז מה עושים? יש מוזיאונים. אני רציתי לראות את מוזיאון היהודים ששוכן בבניין מאוד מיוחד ובכלל רציתי להבין מה יש לספר מנקודת המבט הגרמנית. אבל, כשירדנו למטה ראינו שגשם אין ובמקום זה יום שמשי. ומה עושים המקומיים ביום שמש? הולכים לשוק הפשפשים. שוק ענק- מאורפארק שמו. הסחורה המוצעת נע בין הררים של זבל, גרוטאות, בגדים יד שניה, לבין תכשיטים עבודת יד וחולצות מקוריות ועוד מיני דברים. עדיין במלחמה בין ישן לחדש הישן או אולי יותר אופנתי להגיד הוינטאג׳י מנצח. ובגרמניה כמו בגרמניה. מסודר. יש פינות ישיבה ומזנוני האוכל מפוזרים בצורה אחידה לכל אורך השוק. גם האוכל מעניין - נקניקים ברור אבל גם דג מטוגן ואוכל טורקי הרבה ( אני טעמתי מן לפה מקופלת שבתוכה תרד ועל זה במקום לבנה שמים סלט קולסאו עם חרדל ) יש גם קינוחים - שטרודל תפוחים.

נהיה כבר 13 וברשותנו מספר פריטים וכבר מיצינו. בינתיים מסתבר הגיעו מלא אנשים והדשא שהיה ריק כשהגענו התמלא בקהל. מין אוירת פסטיבל שכזו. לא שמחה מדי אבל על חשש.
מנוחה קצרה במלון לטעינת סוללות וקדימה לדרך. יש עוד אופרה ב 19:00 שצריך לראות.
החלטנו להתפצל. אני למוזיאון היהודי ( אמא ראתה אותו כבר פעמיים) והיא לטיול. היתי במוזיאון שעתיים וקצת. שונה ממה שציפיתי. לא שואה. אלה, ההיסטוריה של יהדות גרמניה עוד מימי הביניים ועד היום. הדגש הוא על הסבר מהו יהודי, מנהגיו , אפילו אביזרי הדת השונים, ההתנהלות של האוכלוסיה היהודית לאורך ההיסטוריה ובעקבות הגזרות שנגזרו אליו. המוזיאון מודרני ומושקע, רואים שהוא משמש ללימוד הארכיטקטורה של אדריכל יהודי שחי בארה״ב ניתנת לפירושים שונים אך היא מרשימה מאוד. מאיזה שהיא סיבה שאני עדיין לא יודעת להגדיר יצאתי במין תחושה לא נוחה. הכוונות טובות אבל לא ברור עם עצם הצורך במוזיאון שכזה לא אומר הכל.
הגענו גם לאופרה. ראינו אופרה של פרוקופיף - שלוש התפוזים. מאוד מאוד יפה. היו מלא ילדים - בני 8 ומעלה וגם יותר קטנים. הם קיבלו כרית גבוהה כך שלא יהיו מתוסכלים - ולא שמעו אותם במהלך ההופעה. למי שלא הבין גרמנית היה תרגום באנגלית לכל הנאמר בגב של הכיסה שלפנינו. טכנולוגיה יפה שלא מסנוורת את היושב ליד.
זהו - עוד יום ארוך הגיע לקיצו ועכשיו צריך לאגור כוחות ליום האחרון.

יום שבת, 17 במרץ 2012

ברלין 17/3

אחרי יום ״הכר את ברלין״ - היום מוקדש לביקור בחומה של ברלין ולהיסטוריה העגומה של העיר. אבל לפני שנכנס לתיאור הרשמים והאתרים הנה משהוא אישי- קמתי לבד, בלי שעון, בשעה 6:00. :-(
כן, במוחי מחשבות על עבודה ומה כדאי להחליט, אבל מכוון שאין הכרעה עדיין לא נעריך.
אז לקחנו מטרו 2 תחנות וירדנו קרוב לgendannemarken. זו ככר גדול עם 2 כנסיות זהות מוצבות זו מול זו. אבל, מה שהיה יפה באמת זו היתה חנות השוקולד הקרובה שהיא הגדולה בברלין. יש המון פסלים משוקולד וגם נביא מזכרות הביתה.





מכאן התחלנו ללכת לעבר נקודת המעבר בין ברלין המערבית והמזרחית - checkpoint Charlie מסביב יש שלטי הסבר ותמונות על מה ולמה. מעניין. לא נכנסנו למוזיאון הצמוד מכיוון ששה טור ארוך ואני רציתי לראות מוזיאון אחר. מה שכן, הגענו וראינו את החומה . נשארה חלק ממנה לא הרוסה, דווקא ליד הריסות של מבנה הישן של הss. שם גם נכנסנו למוזיאון שנקרא - היסטורית הטרור ומתאר בשיטתיות אופיינית את אשר ארע בין 1933 עד סוף המלחמה וקצת עד עכשיו - מנקודת מבט אוביקטיבית ועם דגש או ניסיון להבין/להסביר איך כל כך הרבה אנשים לקחו חלק בכל ארגוני הזוועה - החל בגגסטאפו וסיים בSS. כמו שאמרתי - מלבב.




ביציאה מהמיצג היה כבר 13:00 וזה זמן טוב לחשוב על אוכל. היעד היה כיכר פוסטדאם ולכן החלטנו שהאוכל יהיה שם באיזור. יום קיצי היה גם היום - 23 מעלות, ואנחנו ישבנו בחוץ ואכלנו במסעדת סלטים, ליד בריכה מלאכותית עם דגים וברבורים. בגלל ששבת היום המון אנשים הסתובבו בחוץ. כל האזור מוקף אזורי בילוי - קולנועה, קזינו, מסעדות וחנויות. היום אני לא רכשתי כלום, אך אמא שלי התמידה עם סוודר וצעיף. ילדים, אתכם נסדר מחר.



הלכנו לראות גם את הסוני סנטר. טוב, אני לא נפלתי אבל היתי עייפה. אז לא נכנסתי ללגו לנד ובמקום זה חזרנו למלון לנוח לפני הגיאז.
שינה מתוקה אכן. קמתי רעננה וכדאי שנגיע בזמן, יצאנו לדרך, בחבר שלנו המטרו - U2. הגענו ב21:15 שהסתבר כהרבה יותר מדי מוקד- לא היה אוכל כמו במועדונים אחרים בהם ביקרנו, אלה רק שתיה ובוטנים. בהפסקה , נכנס איש עם סל גדול ומכר פרצל ופוקציות. הכניסה להופעה היתה 16€ לישיבה ו 12€ לעמידה. בסביבות 22:00 כבר היה מלא מאוד וההופעה התחילה. הרכב של 4 נגנים - סקסופון, פסנתר, קונטרבס ותופים. הסקסופוניסט היה נהדר.
אחרי הופעה של שעה, החברה רק יצאו להפסקה של 15 דקות וחזרו לעוד שעה. זה היה הזמן שאנחנו פרשנו. מסתבר שהיה מתוכנן עוד בדיין גיאם. בכל זאת היה כבר 1:00 המארחת הזמינה לנו מונית וכך התפנקו בנסיעה הביתה.

יום שישי, 16 במרץ 2012

ברלין 16/3


קמנו בבוקר והלכנו יחד לארוחת בוקר. לשמחתנו המבחר היה גדול יותר מארוחת הערב אמש. טעמנו וגם לקחנו סנדויצים לדרך. 
לאחר שהחלטנו בקושי מה הכיוון שצריך ללכת בו, התחלנו בצעידה לעבר הדום של ברלין. עברנו ליד ספריה כנראה, שבה היו טבועים הרבה אותיות ״א״ בכל מיני פונטים.
נכנסנו לדום לא לפני שיקטרנו על השינויים שנעשו בעיר והבניין הכחול/ ירוק שהוצב באמצע הדרך.

Berlin from Dome
בדום ביקרנו כל נקודה ווידאנו שמקבלים תמורה הולמת לדמי הכניסה(7€). אני עליתי עד למעלה ואמא ויתרה רק כמה מדרגות לפני כן. הנוף יפה מאוד ויש הרבה תמונות.








יצאנו מהדום והלכנו לכיוון Unter den linden. ראינו פסל של פסלת מפורסמת(שמה שמור במערכת) שרצה להגיד שמלחמות זה לא טוב. באותה הרוח חצינו את הרחוב למקום שבו שרפו את כל הספרים שלא התאימו למנהיגות הנאצית. המשכנו במעלה השדרה המפוארת וכדאי להפיג את הדיכאון ( או שלא ) הצטלמנו עם מכונית בנטלי שכמעט רכשנו אבל היו חסרים כמה פרוטות.
Bugati- not ours for now
השדרה יפה מאוד וגם היה שמש בחוץ. התחלנו כבר לראות את שער ברנדרבורג אבל קודם התחילו להופיע כל מיני אטרקציות של תיירים: כרכרה עם סוסים, אופניים עגולים עם 6 רוכבים שמדבשים בלהט וכך הגענו לשער. רגע לפני השער התיישבנו בסטארבוקס, ליד מוזיאון קנידי שלא ביקרנו.
אחרי השער הלכנו לכיוון הבונדסטאג והרייכסטאד איפה שהינו אמורים לראות את העיר מלמעלה, מהבניין החדש שהוא כולו עשוי מזכוכית כך שהעם יראה מה מנהיגו עושים. אבל...... מסתבר שצריך להרשם מראש אז לא יכולנו להכנס. חזרנו אפוא על עקבותינו וקפצנו לראות את האנדרטה לזכר השואה. האנדרטה מאוד מרשימה - הרבה גושי בטון בצורה של מלבנים - כאשר הולכים בתוכם מרגישים שהם סוגרים אליך.




טוב - הגיע הזמן לצהרים ( בכל זאת היה כבר 15:00) אז ישבנו לתכנן. אני כבר היתי עיפה ורציתי הביתה אבל מסתבר שיש דבר אחד בכל זאת שממריץ - קניות. לכן החלטנו לנסוע לכיוון האזור ולאכול שם. עלינו על קו 100 ותמורת 2.30 € הגענו לגן החיות שנמצא בקרבת החנויות. אכלנו בבר פסטה והתחלנו ברכישות.








Lego Store
תחילה - בגדי נשים: אני חולצה קצרה, אמא סוודר
שנית - לגו לבנים - איזה חנות מגניבה. חוץ מכל סדרות הלגו למיניהם אפשר לקנות חלקים בתפזורת, להרכיב דמויות ולקנות אותם או סתם לשחק במשחקי המחשב של לגו.
נעליים אמרנו? - אמא רכשה זוג שתוכל להמשיך ללכת בנחת.
אבל מה עם h&m ? בטח שצריך. ויש לא חנות אחת אלה הרבה. בראשון לא מצאנו כלום אבל על השני הסתערנו על מחלקת ילדים.





זהו - כבר מאוחר היה - כמעט 19:00
לקח עוד 20 דקות להגיע לתחנת המטרו ( פשוט כי הלכנו לכיוון השני) והגענו למלון מותשות. אך לא מספיק כדאי לפספס ארוחת ערב. גם כאן היו כמה תלאות: קודם הלכנו למסעדה שהיתה במרחק של 3 דקות אבל יקרה בטירוף. איך שהתישבנו וקיבלנו 3 תפריטים - לקוקטיילים, לוויסקי ולאוכל התחלנו לחשוב שמשהוא מוזר. לאחר מכן פתחנו את התפריט וראינו שמחיר הסטיקים נע בין 40€ ל 117€. זה היה הרגע שהחלטנו לחפש מסעדה אחרת. עוד שיטוטים בסוף החזירו אותנו למסעדה צמודה למלון - מסעדה לבנונית. אין טוב יותר מהמוכר וכאשר רחוקים מהבית לבנוני וישראלי נראה אותו דבר בתפריט. נהנינו מאוד מסלט פטוש ובירה פילסנר. הסטייק לא היה משהוא אבל הציפס סוף הדרך. סגרנו את המסעדה כמעט וחזרנו למלון בסביבות 22:30. בדקתי שיש מקום להוריד תמונות מהמצלמה למחשב - ואעשה זאת מחר בבוקר.

נשיקות לכולם