ארוזים ומוכנים קמנו מוקדם כי היום צריך לעשות את הנסיעה על הבוקר. סיראקוז נמצאת במרחק של שעה וארבעים מהמקום שלנו ולא רצינו להגיע מאוחר מדי. ובכל זאת הצלחנו להגיע ב- 11:00 והיה חם מאוד מאוד. מטרת הביקור - הפארק הארכאולוגי. יש בו את התיאטרון היווני הגדול ביותר בסיציליה. יש בו מקום ל 15000 איש וגם מתוכו נשקף נוף לים. היוונים האלה ידעו לעשות חיים. יש גם מפל למעלה שהילדים טבלו בו את הכובעים וכך התרעננו קצת. הם בכלל לא הרגישו את החום. הם רצו בין השורות, מצאו מגלשות מאולתרות שהיו פעם מדרגות ודי התרוצצו. שמנו לב שכמעט ולא פגשנו ישראלים בטיול שלנו עד עכשיו. מהתיאטרון הלכנו לראות את אוזן דיאוניסוס שזו מערה שנחפרה על מנת לאכסן דברים ויש לה אקוסטיקה שמגבירה פי 16. כך שכולם צעקו שישמעו את עצמם.
זהו - היה חם מאוד מאוד ודי מיצינו אז החלטנו להשאיר את החלק השני של סיראקוז (חצי האי אורטיגה) למחר ולנסוע ישר למלון שהבטיח בריכה. קודם עצרנו במקדונלדס לארוחת צהרים כי היום יום ראשון וגם שעת הסיאסטה התקרבה ואי אפשר לדעת עם האיטלקים האלה אם נמצא משהוא פתוח. טוב עשינו. למלון הגענו לאחר נסיעה נוספת של 30 דקות. המלון נמצא במקום שנקרא ispica, קצת אחרי noto. הרחובות היו נטושים. המלון נמצא קצת מחוץ לעיר, על טרסה שמשקיפה לים. מין ביקתות נפרדות. לי האוירה הזכירה את סיני, כי היה מין שלוה נעימה כזאת וגם רוח חמה. המלון מיועד גם לאירועים כמו חתונות והוא מאד מאוד יפה.
היה בלבול קטן עם החדרים שנפתר מהר וקיבלנו חדר עם 5 מיטות כך שהיום כולנו באותו החדר. הכרחנו את הילדים לחכות בחדר עד 16:30 לפני שילכו לבריכה כדי שלא יצלו. בינתיים השתעשענו בחדר עם משחקי קלפים. יואנה כיבסה בפעם האחרונה את הבגדים כי היה שמש וגם מתלה לכביסה בחוץ.
לבריכה יצאנו בריצה וגילינו עוד אנשים שהיו שם עם ילדים ששיחקו במים עם כדור. כל הילדים שלנו גם הצטרפו. יואנה ירדה ללובי לשתות קפה ויורם נכנס עם הילדים לבריכה להשתולל. בסביבות 18:00 נהיה ממש נעים בחוץ ומהבריכה יצאו רק לקראת 19:00. מקלחת טובה ומוכנים לארוחת ערב. רק שכאן המסעדה של המלון נפתחת ב- 21:30 והילדים נראו ממש עייפים, כמעט נרדמים עוד רגע. לכן החלטנו להיות הרפתקנים ויצאנו לבדוק איך העיירה נראית. איזה הפתעה נעימה. גוגל לקח אותנו לפיצריה שהיתה סגורה. אמרנו לא נוותר. אז נסענו לפיצריה אחרת. שבכלל היתה מסעדה ממש יפה, שנמצאה במדרחוב. ב- 21:00 ,כשהגענו, שאלו אותנו אם הזמנו, למרות שהמסעדה היתה ריקה. היתה גם להקה שסידרה את הכלים. המלצרים היו מצוידים באוזניות ודיבוריות. את ההזמנה לקחו באמצעות מכשירים אלקטרונים שישר שולחים את ההזמנה למטבח. מאוד מתקדמים. גם האוכל היה סוף סוף ממש טוב. הפעם הזמנו פיצה ופסטה לילדים (איך אפשר בלי) ולנו מנות בשריות שהיו ממש טובות.
את הקינוח לא שרדנו כי כולם ממש נרדמו על השולחן. במדרחוב ליד היתה תנועה ערה מאוד של אנשים שטיילו מעלה ומטה ללא כל מטרה ברורה לנו. ב- 21:30, כשהלכנו, הלהקה עוד לא התחילה לנגן.
בנסיעה הקצרה של 5 דקות למלון כולם נרדמו. מזל שיכולנו לחנות קרוב לדלת החדר.
לילה טוב
נ. ב. בדרך למסעדה תמר דרשה שאחרי הלילה הזה נחזור כבר לישראל כי היא מאוד מתגעגעת. ניסינו להגיד לה שאנחנו נעדרים סך הכל 11 ימים והתשובה היתה: אולי במספרים זה קצת אבל בימים זה המון.
הם ממש חמודים. נקוה שנצליח להנעים את זמנם עד סוף הטיול כך שלא ירגישו איך הזמן עובר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה