יום שישי, 17 באוגוסט 2012

המכונית, סולונטו והחופים

קמנו בבוקר, יורם חורפ כמו תמיד ויואנה מסדרת את התיקים. ב-8:30 ארוחת בוקר בחדר האוכל המעוטר (ארוחה בסיסית אבל סבירה בתוספת אספרסו טעים מאד. סוף סוף קפה טוב באיטליה!). חדר האוכל המעוטר -הכוונה היא לתקרה היפהפייה וגם לרהיטים העתיקים -ויתרינות יפות. את המכונית הזמנו מהארץ וקבענו לקחת אותה מתחנת הרכבת המרכזית ב-10:00. ב-9:30 יורם ותמר יצאו למסע אחרי שבעל המקום נסה להסביר מהיכן לקחת אוטובוס. בגדול צריך להגיע לכיכר סטורצה ולשאול את הנהגים שם... טוב, אז זה מה שקרה ולמרות שהנהגים לא מדברים אנגלית הם הצליחו להסביר (בעזרת הידיים) שמדובר בקו 102. ברור שבדיוק כשיורם ותמר הגיעו לתחנה יצא משם האוטובוס והיה עליהם לחכות רבע שעה לאוטובוס הבא. בסוכנות הרכב כמובן שהיה תור והפקידה החביבה בישרה בצער שחל בלבול והרכב שהזמנו (סטיישן גדול) לא נמצא במלאי ונאלץ להסתפק בסטיישן קטן (רנו מגאן או אלפא רומאו). זה לא אשמתם, כמובן, מישהו לא העביר את ההזמנה. נו, מה לעשות. בדיקה קצרה העלתה שהאלפא רומאו קטנה מדי ושהמגאן נראה בסדר. בזמן שיורם ותמר נסעו חזרה לאכסניה (תמר במושב הקדמי, אל תספרו לאף אחד) יואנה צמצמה את כל הכבודה שלנו ל 2 תיקים כדי שיכנסו לתא המטען. יואנה גם קנתה בסופר הקרוב אוכל לארוחת צהרים ובשעה 11:15 יצאנו, בשעה טובה, לדרך. ניסינו להשלים את מה שלא ראינו אתמול בסיורים הרגליים שלנו (כנסיה, קתדרלה, כיכר 4 הכיוונים) אבל די מהר החלטנו לוותר (היה עמוס, קצת הסתבכנו והילדים הראו התעניינות מרובה באתרים אליהם נסענו). בסוף דווקא עברנו דרך צומת 4 הכיוונים ובאמת יפה. טוב, עכשיו צריך לצאת מפלרמו. בלי GPS ובלי נווט אנושי היה קשה מאד לצאת מפלרמו (גם אחר כך גילינו שהשילוט בסיציליה לא משהו). אבל הצלחנו ועלינו על הדרך לסולונטו (אתר ארכאולוגי שמשלב עיר פיניקית בת 2400 שנה עם נקודת תצפית מקסימה על עיר דייגים קטנה. אמרנו כבר שהשילוט בעייתי? אבל לא וויתרנו והגענו למקום, כרגיל ב- 14:00 כשהשמש במרום והחום כבד. סיירנו בחורבות העיר העתיקה, שבאמת מרשימה והגענו למקום תצפית יפה עם צל שם התמקנו ואכלנו את ארוחת הצהרים שיואנה קנתה (תירס, טונה ולחמניות - היינו כל כך רעבים שבשבילנו זו היתה ארוחת מלכים).
מסולונטו יצאנו לכיוון ג׳ויוסה מארה, שם נישן הלילה. הדרך עוברת בעיירת הנופש cefalu, שם יש חופים יפהפיים. יש גם המון איטלקיים ומעט מאד חנייה. לאחר מספר סיבובים בנסיון למצוא חניה החלטנו להשאיר את צ׳פאלו לאיטלקים ולהמשיך הלאה. האוטוסטרדה לא רעה והנסיעה עוברת בנעימים, ספרנו מלא מנהרות (הרגשנו כאילו אנחנו במנהרות הכרמל). הבנים משחקים משחק דמיון עשיר ולא משתפים את תמר. אז יורם משחק איתה ״חי צומח דומם״ כדי שלא תרגיש בודדה. יואנה כותבת בינתיים את הבלוג של אתמול. הגענו לג׳ויוסה מארה בסביבות 17:00 והתמקמנו בחדר. המקום מקסים, עם נוף כפרי שקט ויפה. קצת נופש לא מזיק. יואנה והילדים הלכו לבריכה ויורם נסע לסופר לקנות מצרכים לארוחת הבוקר של מחר. הילדים מאד נהנו בבריכה, תמר, חסרת הסבלנות, קפצה למים לפני שיואנה הספיקה למצמץ. מזל שיש מצופים. יורם חזר והתמקמנו לנו במסעדת הבית לארוחת הערב (אנחנו שוב רעבים...). שוב הילדים לא אוכלים כלום (חייבים להגיד שהפסטה פה אמנם טעימה אבל הרטבים שונים מבארץ ומאד שמנים). זהו, כבר מאוחר (אחרי 21:00) אז לצחצח שיניים ולמיטה.


תגובה 1:

  1. איזה יופי של ארוחת בוקר! עושב תיאבון!
    אז בתיאבון!

    השבמחק