זה היום האחרון שלנו באיזור ולא עושים סקי. התברכנו ביום שמשי חם ונעים. כל הכנות הבוקר עברו ברגוע יותר מאחר ואין שעה קבוע להספיק. במרחק של 50 ק״מ נמצא מרכז ההסברה ומוזיאון של הפארק הלאומי הטבעי "hohe toern" . קראנו על זה בtrip advisor ולא הינו לגמרי סגורים איך לשמורת טבע יש כתובת. מאחר ולא התעסקנו הפעם בקניית סים ואנחנו מסתפקים כל יום ב 20 דקות wifi שמסופקים לנו בבית הצמוד, לא היו בידינו אמצעי תקשורת חכמים מדי אז נסיעה והחלטה במקום הם הדבר הבטוח והיחיד שיכולנו לעשות. פטר ומריקה התארגנו באותו הזמן בידיוק ויצאנו לדרך ביחד. הגענו בלי בעיות והדבר הראשון שעשינו זה לשבת לשתות כוס קפה ועוגה והילדים זכו לשוקו. במרכז יש מוזיאון על החיים באלפים, עם סרטים שמסבירים איך ההרים נוצרו בעזרת סרט תלת מימד, ותצוגות אינטראקטיביות לילדים - של קרחון ושל הר עם מחילות למרמיטות שאפשר לזחול דרכם (הילדים ויורם) , מינרלים ואבנים יקרות שחפרו מתוך ההר והמון סרטי טבע כי מה לעשות ההרים שסביבנו ממש יפים.
אחרי המוזיאון קיבלנו המלצה לנסוע לראות את מפלי kriml. זה נסיעה של 20 ק״מ. בשלב זה הינו כבר מאוד רעבים ומאחר ובאיזור לא מצאנו שום מסעדה שמגישה מנות ללא גלוטן, עצרנו בסופר הקרוב והצדטידנו בכמה קופסאות שימורים. את הפיקניק עשינו בחניה של המפלים. אומרים שהאוכל הכי טעים כשרעבים - אז כך היה. אפילו קינחנו בתותים (תמר), ובאננס משומר. המפל הוא מול החניה וכרוך בהליכה לקראתו כדאי להגיע למרגלותיו. אבל יש נחל בדרך כך שהילדים עצרו להקפיץ אבנים. הלכנו קצת בתוך יער עם עצים גבוהים. בדרך פגשנו אנדרטה לזכר קבוצת יהודים שחצתה את האלפים ב 1947 בדרכם לפליסטנה דרך איטליה. הם הלכו 15 שעות עד איטליה. ב 2007 שיחזרו את המסע וקראו לדרך מעבר השלום. זו היתה פינתו ״ההיסטוריה היהודית ״ להיום.
כשהיגענו למפל תמר מאוד התאכזבה שלא יכלה לגעת בו. הרסיסים של המים אמנם נגעו בנו. חזרנו בהליכה של שיווי משקל על בולי עץ שהיו מונחים לצד הדרך. ואפרופו בולי עץ והניקיון המדהים שיש כאן- בשירותים, ברחוב ובכל מקום. ראינו קבוצה שחטבה עצים ובסוף העבודה פשוט תיטאו את המדרכה שלא תישאר נסורת (כן, גם אם זה אורגני אפשר לנקות את זה).
ראינו שיש כביש לפנינו שנקרא דרך האלפים והתחלנו לעלות בו. עלינו עד 1500 מטר ועצרנו רבות לצפות בנוף. מאוד מאוד יפה. מצד אחד העמק עם בתי העץ הפזורים ומצד שני כל ההרים המסיבים עם הפסגות המושלגים.
בסביבות 17:30 התחלנו לחזור. תמיד עוצרים בסופר בדרך הביתה. הפעם ראינו גם רשת שנקראת dm שמספרים שיש בה דברים ללא גלוטן. זה בעצם סופר פארם עם מחלקת טבע וספר. (איפה שמסתפרים). מצאנו עוד כמה דברי אוכל שלא היכרנו- ניראה מה תהיה הצלחתם. היגענו הביתה ב 20:00 בדיוק עם פטר ומריקה. עשינו ארוחת ערב משותפת כרגיל והחלפנו חוויות. כמו כן התחלנו לארוז כי מחר נפרדים מהבית ומתחילים את דרכינו לכיוון מינכן דרך אינסברוק וטירת נוישוישטיין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה